תגובות - שירי מיינר

21.04.10
תחיה ויהודה היקרים,
גם ביום הזיכרון הזה, כמו בימי זיכרון קודמים מאז שרועי שלכם נהרג, אני חושבת עליכם, מבלי שאתם יודעים. היום – סוף יום העצמאות, נכנסתי בפעם הראשונה לאתר שהעליתם לזכרו. והשתתפתי מעט עם זכרונותיכם ובעיקר עם תחושת הפספוס הגדול אני זוכרת את היום בו מירי סיפרה לנו בתדהמה שרועי נהרג ואת האבל הגדול ששרה עליה ועל כל משפחת צנקל לאחר מכן. ישבתי לצד מירי הרבה פעמים כאשר ערכה מצגות לפני צעדות הארבל בכל שנה ודרכן ודרך סיפוריהן של מירי ונועה למדתי להכיר את רועי – מלח הארץ, כריזמתי, חכם, נעים הליכות ויפה תואר.

אני לא יודעת מה בא קודם – החוסר הגדול של מירי שמוביל למחשבות על כל מי שהיה יקר לה, או כבר קישור מידי לאבדן בלתי נתפס, שבאופן טבעי צץ ביום הזיכרון, אבל אני יודעת שאני חושבת עליכם, ולא רק ביום הזיכרון, בוכה איתכם וגם מתפעלת מהעשיה שבהנצחתו של רועי.

רציתי שתדעו,

אולי מעט תתנחמו,

אוהבת,
שירי מיינר (הבת של מאיר, אח של מירי).